הפרעת פניקה הינה הפרעת חרדה כרונית שקשורה לקבלת התקפי פניקה פתאומיים ו\או פחד לקבל התקף. כתוצאה מכך, בעלי הפרעת פניקה נוטים להימנע ממצבים מעוררי חרדה ולשנות את התנהגותם כדי להנמיך את הסיכוי לחוות פחד ולקבל התקף. כ-3.5% מהאוכלוסיה סובלים מהפרעת פניקה. התקף חרדה גורם לתופעות פיזיולוגיות עצמיות שאין עליהן שליטה. בד”כ, אנשים חווים דופק מהיר, הזעה, רעדות ועוד, אך חוויית ההתקף שונה מאדם לאדם. חוויה עוצמתית כזאת מתוארת כדומה להתקף לב ולכן בד”כ מובילה את האדם שמקבל התקף חרדה לראשונה לחדר מיון.
ברוב המקרים, הפרעת הפאניקה מובילה להתפתחות מקבילה של אגורפוביה. אגורפוביה הינה הפרעת חרדה כרונית הגורמת לצמצם פעילויות כדי להיות תמיד קרוב למקום בטוח או לאדם שמהווה בטחון. זאת ע”מ לקבל עזרה אם יקרה משהו (לרוב, מדובר בפחד מהתקף פניקה או פחד להתעלף). כ-2% מהאוכלוסייה סובלת מאגורפוביה.
לרוב, הסימפטומים של אגורפוביה הנפוצים ביותר קשורים לעליה בחרדה במצבים כגון נסיעה בתחבורה ציבורית, עמידה בתור בסופר, שהייה במקומות עמוסים, התרחקות יתר מהבית ועוד… במצבים אלה, אנשים בעלי אגורפוביה נוטים לבקש ליווי של בן אדם נוסף. כאשר האגורפוביה אינה מטופלת, צמצום הפעילויות עלול להוביל להסתגרות בבית (housebonding), לרוב ללא שיפור מבחינת רמת החרדה.