באופן כללי, הפרעת חרדה חברתית מאופיינת בפחד לא רציונלי ממצבים חברתיים שעלול לגרום להימנעות מהם. חרדה חברתית יכולה להיות מגוונת ולהתייחס למצבים אשר דורשים ביצוע פומבי (כגון לדבר או לנגן מול קהל, להצרף לפעילות קבוצתית,…), למצבים של אינטראקציות חברתיות (להצטרף לשיחה, לאמץ עמדה אסרטיבית, ללכת לדייט, …) ולמצבים בהם האחרים צופים בנו (לעבוד מול אחרים, להיות או לאכול מול אחרים, …). לרוב, חרדה חברתית מלווה בפחד מהערכה (בעיקר שלילית) מהזולת שכולל חשש להתנהג באופן לא ראוי או לא מקובל ו\או להראות סימנים גופניים של חרדה (כגון הסמקה, זיעה, רעדות, גמגום ועוד…). יש לציין שחלק מהאנשים סובלים מחרדה חברתית אך ורק כאשר נמצאים במצבים של ביצוע פעולה מול קהל. זוהי קטגוריה בפני עצמה שנקראת חרדה חברתית ביצועית.
המחקר מראה שאנשים בעלי חרדה חברתית נוטים לדרוש מעצמם ביצועים בסטנדרטים גבוהים מדי, נוטים לתפוס את האחרים כיותר ביקורתיים ממה שהם בפועל ובצעים הערכת יתר של הנראות של החרדה שלהם בעיני הזולת. בנוסף, מצבים מסוימים כגון פעולה בתוך קבוצה, פעולה מול אנשים זרים, פעולה מול אדם ממין הנגדי ו\או מול אנשים בעלי סמכות מגבירים את רמת החרדה.
ידוע כי חרדה חברתית גבוהה, ברמה של הפרעת חרדה חברתית, עלולה לפגוע באופן רציני בתפקוד האדם ברוב תחומי חייו.
סקר שנעשה ב-2005 הראה כי 12% מהאוכלוסייה של ארה”ב חוו בחייהם אפיזודה של חרדה חברתית ו-4% מהאוכלוסייה סובלת מחרדה חברתית שמתמשכת לתקופה של שנה לפחות (2.5% באירופה).
המחקר מראה באופן חד-משמעי שהטיפול היעיל ביותר לחרדה חברתית הינו CBT ו-ACT.