רוב האנשים נוטים לחוות תקופות בהן הם דואגים “יותר מידי” יחד עם דריכות ומתח פיזי. אך אנו מגדירים דאגנות יתר כאשר ניכרת נטייה חזקה לדאוג באופן לא פרופורציונלי מסיכונים הקשורים לאירועי חיים, נושאים שונים או פעילויות של חיי היומיום (לדוגמה: בריאות ,עבודה או פעילות שקשורה לעבודה, מצב כלכלי, אחראיות, איכות של ביצוע כלשהו, משפחה, חינוך, ילדים, …). בשונה מהמצב השכיח של דאגנות, אנשים בעלי דאגנות יתר אינם מצליחים לשלוט בדאגות שלהם, הם יכולים להיות שקועים בתוך רומינציות (חשיבה חזרתית ללא יכולת להרפות ממנה) בהן עוברים מדאגה אחת לדאגה אחרת. במצבים חמורים של דאגנות כגון הפרעת חרדה מוכללת, האנשים יכולים להקדיש יותר זמן לדאגות מאשר למחשבות אחרות.
בגלל מצב של דריכות מתמשכת, אנשים אשר סובלים מדאגנות יתר מתמשכת מגלים קשיים פיזיים כגון עייפות ו\או רגישות יתר ו\או קשיי ריכוז ו\או מתח שרירי ו\או קשיי שינה.
כאשר דאגנות הופכת לכרונית (החל מ-6 חודשים), ניכרות השלכות על חיי היומיום, בעיקר סביב יכולת לשאת שינויים ולקבל החלטות. בנוסף ומכיוון שדאגנות “פשוטה” היא תופעה נפוצה באוכלוסייה, אנשים בעלי “דאגנות יתר” אינם מקבלים בד”כ הכרה במצוקתם ע”י הסביבה הקרובה שלהם, הן משפחתית והן תעסוקתית. למרות זאת, כ-2.7% מהאוכלוסייה הישראלית סובלת מהפרעת חרדה מוכללת וזוהי ההפרעת חרדה השכיחה ביותר בארץ. בנוסף, 90% מאנשים בעלי הפרעת חרדה מוכללת עלולים לגלות הפרעה נוספת כגון אינסומניה ו\או דיכאון ו\א הפרעת חרדה נוספת ו\או קשיים זוגיים.
לאור הבלבול לדאגנות יותר שכיחה, ההשלכות הנפשיות והבריאותיות של הפרעת חרדה מוכללת, ישנה חשיבות לאבחנה ברורה וטיפול ע”י איש מקצוע מנוסה בתחום.
המחקר מראה באופן חד-משמעי שהטיפול היעיל ביותר לחרדה מוכללת ו\או דאגנות יתר הינו CBT ו-ACT.