180809-better-woman-mirror-back-se-714p_8d166c4a1fd286b1d12d9ac342f8666d.fit-760w

מהי הפרעת גוף דיסמורפית או BDD ?

הפרעות גוף דיסמורפית או BDD (Body Dysmorphic Disorder) הינה הפרעה פסיכולוגית שמתייחסת במחשבות אובססיביות (מחשבות לא רצויות שגורמות למצוקה) שקשורות לחלקים של הגוף ולמראה החיצוני של אדם כפגומים. למשל צבע העור, גובה, גודל של איברים, סימטריה של חלקי גוף, צורת הסערות, …

האובססיות פולשות בתדירות גבוהה ומובילות את האדם אשר סובל מ-BDD להתעסק בגופו זמן רב במשך היממה (עד כמה שעות ביום). במטרה להתמודד עם מצוקתם, אנשים בעלי BDD נוטים להירגע ע”י התנהגויות כפייתיות (כגון בדיקות חוזרות במראה, חיפוש מופרז במענים כירורגים, דרמטולוגים, ועוד…) או הימנעויות ממצבים שמעוררים את האובססיות. לדוגמה, אנשים בעלי BDD יכולים להימנע ממצבים חברתיים, לכסות מה שנתפס כפגום ע”י איפור, ללבוש סוג מסוים של בגדים, ועוד… התנהגויות כפייתיות והימנעויות גורמות להקלה קצרה בחוויות הרגשיות הלא-נוחה שקשורה לאובססיות אך ההקלה הינה זמנית ולרוב מובילה להרבות באופן משמעותי בהתנהגויות הכפייתיות ובהגברת ההימנעויות. בהדרגה, הסובל מ-BDD מוצא את עצמו מתעסק יותר בתכנים הקשורים לגופו וחווה גם חוסר שליטה ביכולותיו להתמודד עם מצוקתו.

בגלל המעגל הפתולוגי שנוצר בין המחשבות האובססיביות לבין התנהגויות הכפייתיות וההימנעויות, הפרעת גוף דיסמורפית שייכת לקבוצה הכללית של הפרעות אובססיביות-קומפולסיביות.

כ-0.7% עד 2.4% של האוכלוסייה הם בעלי BDD ללא קשר מגדרי. לרוב, אנשים שסובלים מ-BDD מגלים מצוקה רבה שעלולה לגרום לדיכאון, הסתגרות בבית, הפרעות קומפולסיביות אחרות קשורות לגוף (טריכוטילומניה,skin-picking disorder), פגיעות עצמיות וסיכוי יותר גבוה של מחשבות אובדניות.

המחקר מראה באופן חד-משמעי שהטיפול היעיל ביותר לטיפול ב-BDD הינו CBT.

למה אנשים מפתחים BDD ?

בבסיס, קיים מנגנון אשר מוביל את האדם להתייחס למראה שלו ולהזדהות עם אנשי קבוצת השווים שלו. מנגנון זה קשור לקטגוריה יותר רחבה של מנגנונים שמובילים את האדם להשתייך לקבוצה והינו חיוני מבחינה ביולוגית.

אולם, אצל אנשים בעלי BDD, קיימים מספר שינויים נירו-קוגניטיביים ותפיסתיים: עיוות חשיבה ראשון גורם להם להתייחס יותר לפרטים הקטנים של המראה ופחות לתמונה הגלובלית. כמו כן, קיים עיוות חשיבה שמקשר בין פגימות מינורית פיזית (לדוגמה, אסימטריה קטנה של הגבות) לביון פגימות מג’ורית אישית (לדוגמה “אי אפשר לאהוב אותי כי הגבות שלי לא סימטריות” או “אני דפוק”). עיוות חשיבה נוסף קשור להערכת יתר למשמעות ולחשיבות של פגימות בגוף כפי שהוא נתפס על ידי האחרים (לדוגמה, הסובל מ-BDD שמתעסק באוזניים שלו עלול לחשוב שכולם מתסכלים על אוזניים שלו כאשר הוא הולך ברחוב).

כמו כן, קיימות פרשנויות קשורות לכישלון אישי (self-defeating) שגורמות לרגשות קשות כגון אשמה, עצב, חרדה. במטרה להפחית אותם, הסובל מ-BDD מרבה בטקסים ובהימנעויות וממשיך לקיים אסטרטגיות שמשמרות את עיוותי החשיבה ואת אמונות הליבה הפוגעניות.

איך מטפלים ב-BDD ?

טיפול ב-BDD יכול להיות מגוון ודורש התאמות מסוימות לפי סוגי הקומפולסיות וההימנעויות. ככלל בשיטת CBT טיפול ב-BDD מכוון להפוך את המטופל לאדם שהינו מומחה במה שעובר עליו. לאחר קבלת אבחנה, ומסירת מידע על BDD   (לדוגמה, הבדל בין מראה חיצוני לבין תפיסת עצמי) עבודה קוגניטיבית עוזרת לזהות עיוותי חשיבה אשר גורמים להגברת התגובה הרגשית הקשורה לאובססיות. במקביל, המטופל לומד מספר טכניקות התמודדות מול אובססיות וטקסים, מוזמן לנסות אותן ולזהות את הטכניקות היעילות ביותר עבורו.

במקרים מסוימים, קיימת עבודה שקשורה להבניה תפיסתית מחדש (perceptual retraining) ע”י מראה.

לאחר מכן, הטיפול עובר לשלב של חשיפה עם מניעת תגובה. שלב זה מבוסס על העקרון הביולוגי הבא: כאשר אדם ייחשף לגורם ממנו הוא מפחד ויישאר מספיק זמן בנוכחותו, מבלי לבצע פעולות להפחתת החרדה, הפחד מפני אותו הגירוי ילך ויפחת. כפי שראינו לעיל, המוח למד שטקס מאפשר הקלה מהירה למצוקה. לכן, המטרה של שלב זה היא ללמד את מוח שניתן להתמודד עם המצוקה בלי לקיים טקס. כדי להצליח, המטפל והמטופל קובעים יחד “סולם חשיפה”. כלומר, יעדים הדרגתיים שמגדירים אותם לפי רמת המצוקה. לעתים, מגדירים בן אדם תומך (כגון קרוב משפחה) מסביבתו של המטופל שעוזר למטופל לעמוד בתרגילים שמקבל.

שלב סופי של הטיפול קשור לבניית תכנית למניעת הישנות (relapse prevention).

קביעת תור

יש לכם שאלות ? רוצים לקבוע תור ? צרו קשר איתנו ונשמח לעזור לכם.