OCD (Obsessive compulsive disorder) מתבטאת בשני סוגים של סימפטומים הקשורים מאוד אחד לשני:
– אובססיות: מחשבות ,רעיונות, תמונות או דחפים שפולשים באופן פתאומי ולא רצוי, אפילו כאשר יודעים שהם לא מציאותיים. לרוב האובססיות גורמות לאי נוחות, חרדה או מבוכה ומשאירים את האדם במצב של ספק בלתי נסבל.
– קומפולסיות (טקסים): פעילויות מוטוריות או שכליות שמרגישים צורך לבצע באופן כפייתי ללא שליטה עליהן. ביצוע הקומפולסיות מאפשר להפחית את החרדה ולרוב ניסיונות לא לבצע את הטקסים או הפעולות האלה גורמים לעלייה גדולה בחרדה. מבחינה התנהגותית, טקס הוא רצף של פעילות שמתקיים בסדר מסוים ונוקשה.
מכיוון שקומפולסיות גורמות להקלה זמנית, המוח לומד שזו האסטרטגיה היעילה ביותר כדי להירגע ובאופן טבעי מרבה בהתנהגויות כאלו. בדומה לרוב הפרעות חרדה, אסטרטגיה זו יעילה לטווח קצר בלבד וגורמת נזקים לטווח הארוך. בד”כ, עם הזמן טקס כבר לא מספיק כדי להירגע כך שהסובל מ-OCD מגלה צורך לעשות עוד טקסים (או סדרה של טקסים). כמו כן, הוא הופך להיות יותר רגיש לחרדה הקשורה לאובססיות.
ה-OCD יכול לקבל מספר צורות, ולפגוע באדם באופן רחב ומגוון. להלן סוגי האובססיות הנפוצות ביותר: מחשבות על זיהום, מחשבות סביב גרימת נזק, מחשבות מיניות לא רצויות, מחשבות סביב פרפקציוניזם, מחשבות תוקפניות, מחשבות עם גוון דתי. כמו כן, קיימים מספר סוגי טקסים כגון ניקיון ורחצה, בדיקות, חזרתיות, פעולות משבתיות, תנועות מסוימות, ועוד…
השכיחות של ה-OCD נעה בין 1.1% ל 1.8% ופוגשים אותו אצל אנשים בכל גיל ומכל שכבות האוכלוסיה. כיום, הטיפול הפסיכולוגי שהוכיח את עצמו כיעיל ביותר עבור OCD הינו שילוב בין טיפול תרופתי לבין טיפול CBT.
ניתן להציג את מעגל ה-OCD בצורה כזו:
גורם מעורר חרדה – אובססיה (מחשבה, רעיון, תמונה, דחף) – הרגשה שמשהו מטריד – אי-נוחות או חרדה או מבוכה – דחף לבצע טקס – ביצוע הטקס – הקלה (ולעתים ביקורת עצמית) – רגישות יותר גבוהה לחרדה והרחבה של הטקסים למצבים אחרים